לחץ דם, בהגדרתו, הוא הלחץ או הכח שמפעיל הדם כנגד דפנות כלי הדם. מחזור הדם בגופנו בנוי כך שכאשר הלב מתכווץ הוא שולח דם מחומצן לאבי העורקים וממנו ממשיך הדם ועובר לכל הרקמות בגוף לצורך העברת חמצן ושחלוף של חומרים שונים דרך כלי הדם הקטנים (הנימים). המושג לחץ דם מתייחס ללחץ באבי העורקים בעת התכווצות והרפיית הלב ונמדד ביחידות של מילימטר כספית. המושג מתייחס לשני ערכי לחץ דם נפרדים:
- לחץ דם סיסטולי – מתייחס ללחץ הדם הגבוה ביותר באבי העורקים בזמן התכווצות הלב ו"זריקת" הדם מהלב אל כלי הדם.
- לחץ דם דיאסטולי – מתייחס ללחץ הדם הנמוך ביותר באבי העורקים בזמן הרפיית חדרי הלב והתמלאות הלב בדם חדש.
ערכי לחץ דם תקין ורצוי עבור אדם בוגר מוגדרים כלחץ דם סיסטולי של כ-120 מ"מ כספית ולחץ דם דיאסטולי של כ-80 מ"מ כספית (מקובל לכתוב כ-120/80). גם לחץ דם גבוה מדי וגם לחץ דם נמוך מדי עלולים לגרום להפרעות שונות בתפקוד ולפגיעה בבריאות. אם לחץ הדם מגיע לערכים של 140/90 ומעלה – המצב מוגדר כיתר לחץ דם אשר מחולק לדרגות שונות של חומרה.
יתר לחץ דם וסיבוכים אפשריים
לחץ דם גבוה מאובחן לרוב אצל מבוגרים מעל גיל 30 ובדרך כלל הטיפול בו יימשך לכל החיים. כאשר לחץ הדם גבוה לאורך זמן מתפתחת פגיעה מתמשכת בכלי הדם המובילה לפגיעה במערכות ורקמות שונות בגוף. למשל, פגיעה בכלי הדם שבלב יכולה לגרום להופעת מחלות לב והתקפי לב. פגיעה בכלי הדם המובילים למוח יכולה לגרום לשבץ ולנזק מוחי. פגיעה בכלי הדם שנמצאים בכליות עלולים לגרום למחלת כליות וכו'.
יתר לחץ דם מתחלק ל-2 סוגים:
- יתר לחץ דם ראשוני – Essential/Primary hypertention – 90-95% מהמקרים, נובע מסיבה שאינה ידועה או ספציפית, כאשר לרוב הסיבה ליתר לחץ הדם קשורה לנטייה גנטית ולאורח החיים.
- יתר לחץ דם משני – Secondary hypertention – במקרה של 5-10% מהסובלים מלחץ דם גבוה, הסיבה נובעת ממחלה אחרת, למשל בעייה כלייתית או אנדוקרינית.
ערכי לחץ הדם מתחלקים לדרגות שונות:
לחץ דם | סיסטולי מ"מ כספית (ערך גבוה) | דיאסטולי מ"מ כספית (ערך נמוך) | |
---|---|---|---|
תקין | מתחת ל- 120 | וגם | מתחת ל- 80 |
קדם יתר לחץ דם | 120 – 129 | וגם | מתחת ל- 80 |
לחץ דם גבוה דרגה 1 | 130 – 139 | או | 80 – 89 |
לחץ דם גבוה דרגה 2 | 140 ומעלה | או | 90 ומעלה |
משבר לחץ דם (יש להתייעץ עם הרופא מיד) | מעל 180 | או/וגם | מעל 120 |
בקדם יתר לחץ דם מומלץ לטפל באמצעות שינויים באורחות החיים. ככל שהדרגה מתקדמת יותר כך קיימת יותר דחיפות ונטייה למתן טיפול תרופתי.
גורמי סיכון
לחץ הדם מושפע מגורמים גנטיים (עליהם לא ניתן להשפיע) ומגורמים סביבתיים הכוללים פעילות גופנית, עישון, סטרס, נטילת תרופות מסוימות ותזונה.
גורמי הסיכון ליתר לחץ דם כוללים:
– גיל – גברים מעל גיל 55, נשים מעל גיל 65
– גזע – לשחורים סיכון מוגבר יותר ליתר לחץ דם בהשוואה ללבנים
– השמנה – BMI מעל 30 מעלה סיכון ליתר לחץ דם פי 2-6 לעומת משקל תקין!
– עישון
– חוסר פעילות גופנית (מתחת ל-90 דקות בשבוע) ואורך חיים יושבני
– היפרליפידמיה – ערכי כולסטרול או טריגליצרידים גבוהים מהרצוי
– סוכרת – בעיקר מסוג 2
– היסטוריה משפחתית של מחלות לב
– דום נשימה בשינה
– היקף מותניים – נשים מעל 88 ס"מ, גברים מעל 102 ס"מ
– שתיית אלכוהול מרובה – כאשר ההמלצה היא הגבלת צריכת האלכוהול לעד מנה אחת ליום
– תפקוד כלייתי לקוי
כיצד לשמור על לחץ דם תקין
שמירה על לחץ דם תקין היא חיונית לבריאות הכללית, ומתחילה באורח חיים מאוזן. לחץ דם גבוה, הידוע גם כיתר לחץ דם, הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי ובעיות בריאותיות נוספות.
תזונה: כדי לשמור על לחץ דם תקין, חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ועשירה בפירות, ירקות, ודגנים מלאים. יש להעדיף מזונות עשירים באשלגן כמו בננות, תפוחי אדמה ואבוקדו, ולהימנע מצריכת מלח מופרזת. התזונה הים-תיכונית, העשירה בשמן זית, דגים, אגוזים וזרעים, נמצאה כמועילה במיוחד לבריאות הלב וכלי הדם. עוד על תזונה בהמשך.
פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה כמו הליכה, שחייה, או יוגה תורמת לשיפור לחץ הדם. מומלץ לבצע לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה בשבוע, או 75 דקות של פעילות עצימה. פעילות גופנית לא רק מורידה את לחץ הדם, אלא גם משפרת את בריאות הלב, מסייעת בשמירה על משקל תקין ומפחיתה מתח.
הרגלים: יש להימנע מעישון, שכן הוא מזיק לבריאות הכללית ומעלה את לחץ הדם. כמו כן, מומלץ להפחית את צריכת האלכוהול. צריכה מתונה של אלכוהול (עד כוס אחת ליום לנשים ועד שתי כוסות ליום לגברים) עשויה להיות בטוחה, אך צריכה מופרזת עלולה להעלות את לחץ הדם.
ניהול מתח: חשוב לנהל את רמות הלחץ הנפשי באמצעות טכניקות כמו מדיטציה, נשימות עמוקות, או יוגה. מתח כרוני יכול להעלות את לחץ הדם, לכן חשוב למצוא דרכים להירגע ולהפחית מתח בחיי היומיום.
שינה: שינה איכותית ומספקת חיונית לבריאות הכללית ולשמירה על לחץ דם תקין. יש לשאוף ל-7-9 שעות שינה בלילה.
משקל: שמירה על משקל גוף תקין יכולה לסייע בשמירה על לחץ דם תקין. ירידה במשקל, אפילו צנועה, יכולה להוביל לשיפור משמעותי בלחץ הדם אצל אנשים עם עודף משקל.
מעקב רפואי: בדיקות רפואיות שוטפות יעזרו לעקוב אחרי השינויים בלחץ הדם ולשמור על איזון. חשוב למדוד את לחץ הדם באופן קבוע, ובמקרה הצורך, להתייעץ עם רופא לגבי טיפול תרופתי.
תוספי תזונה: ישנם תוספי תזונה שנמצאו כמסייעים בהורדת לחץ דם, כמו אומגה 3, מגנזיום וקואנזים Q10. עם זאת, חשוב להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספים כלשהם.
לסיכום, שמירה על לחץ דם תקין היא תהליך מתמשך הדורש מודעות ומחויבות לאורח חיים בריא. שילוב של תזונה נכונה, פעילות גופנית, ניהול מתח ומעקב רפואי יכול לסייע רבות בשמירה על בריאות הלב וכלי הדם ובהפחתת הסיכון למחלות הקשורות ללחץ דם גבוה.
טיפול ביתר לחץ דם
טיפול ביתר לחץ דם הוא קריטי למניעת סיבוכים בריאותיים חמורים, כמו התקפי לב ושבץ. הטיפול מתחיל בשינויים באורח החיים, הכוללים תזונה דלת מלח, הפחתת משקל, פעילות גופנית קבועה והפסקת עישון. כאשר שינויים אלו אינם מספיקים, יש צורך בטיפול תרופתי הכולל מגוון תרופות שמטרתן להוריד את לחץ הדם לרמות תקינות. תרופות אלו כוללות משתנים, חוסמי בטא, מעכבי ACE, ועוד. חשוב להתייעץ עם רופא ולהקפיד על בדיקות מעקב תכופות כדי להבטיח את היעילות והבטיחות של הטיפול.
כיצד לשמור על לחץ דם תקין באמצעות תזונה נכונה
שמירה על לחץ דם תקין היא חיונית לבריאות הכללית, ותזונה נכונה משחקת תפקיד מרכזי בהשגת מטרה זו. להלן מידע מורחב על הקשר בין תזונה ולחץ דם:
- הפחתת צריכת מלח (נתרן): אחד הגורמים התזונתיים הידועים כמעלים לחץ דם הוא מלח, בשל תכולת הנתרן שבו. מחקרים מראים קורלציה הפוכה בין צריכת מלח ללחץ דם. נתרן מפעיל בגוף מנגנון המוביל לעלייה בנפח הנוזל בכלי הדם ולחץ דם מוגבר. ההמלצה לאוכלוסייה הכללית היא לא לצרוך מעל 2300 מ"ג נתרן ביום, כאשר הכמות האידיאלית המומלצת היא 1500 מ"ג ביום. חשוב לציין כי 75-80% מהמלח הנצרך בתזונה מקורו במזון מתועש ומעובד, ורק 15-25% מהמלח מקורו במלח שהוסף באופן עצמאי למזון.
- הגבלת צריכת שומנים: תזונה עתירה בשומנים, במיוחד שומנים רוויים, מעלה את הסיכון לחלות ביתר לחץ דם. זאת בשל תרומתה לעלייה ברמות הכולסטרול והשומנים בדם. מומלץ להעדיף שומנים בריאים מן הצומח כגון שמן זית, אבוקדו, אגוזים וזרעים על פני שומן רווי שמקורו בעיקר במזונות מן החי.
- העשרת התפריט במזונות עשירים באשלגן: אשלגן הוא מינרל חשוב שעוזר לאזן את השפעת הנתרן בגוף ולהוריד את לחץ הדם. מזונות עשירים באשלגן כוללים בננות, תפוחי אדמה, ירקות ירוקים עליים, דגים, קטניות ואבוקדו.
- הגברת צריכת סיבים תזונתיים: סיבים תזונתיים, במיוחד מדגנים מלאים, פירות וירקות, יכולים לסייע בהורדת לחץ הדם. הם תורמים לתחושת שובע, מסייעים בשמירה על משקל תקין ומשפרים את בריאות הלב וכלי הדם.
- הפחתת צריכת אלכוהול: צריכה מופרזת של אלכוהול יכולה להעלות את לחץ הדם. מומלץ להגביל את צריכת האלכוהול ל-1 מנה ליום לנשים ו-2 מנות ליום לגברים.
- שמירה על משקל תקין: השמנה היא גורם סיכון משמעותי ללחץ דם גבוה. שמירה על משקל תקין באמצעות תזונה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה יכולה לסייע בהפחתת לחץ הדם.
- אימוץ תזונה ים-תיכונית: התזונה הים-תיכונית, המבוססת על צריכה גבוהה של פירות, ירקות, דגנים מלאים, שמן זית, אגוזים וזרעים, ונמוכה במזונות מעובדים ובשר אדום, נמצאה כיעילה בהפחתת לחץ דם ושיפור בריאות הלב וכלי הדם.
- תוספי תזונה: ישנם תוספי תזונה שנמצאו כמסייעים בהורדת לחץ דם, כמו אומגה 3, מגנזיום וקואנזים Q10. עם זאת, חשוב להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספים כלשהם.
לסיכום, שמירה על תזונה מאוזנת ובריאה, יחד עם אורח חיים פעיל והימנעות מגורמי סיכון כמו עישון ואלכוהול מופרז, יכולה לסייע רבות בשמירה על לחץ דם תקין ובריאות כללית טובה. חשוב לזכור כי שינויים תזונתיים צריכים להיות חלק מגישה כוללנית לבריאות, הכוללת גם פעילות גופנית סדירה ומעקב רפואי קבוע.