דבר ידוע הוא שצמח הליקוריץ, וכן מוצרים שונים המכילים ליקוריץ, כמו ממתקים למשל, עלולים לגרום לעליית לחץ הדם.
אם כך, נשאלת השאלה, כיצד זה יכול להיות שתוסף תזונה המכיל מיצוי של שורש ליקוריץ דווקא מסייע לאזן את לחץ הדם?
התשובה טמונה בהבנת החומרים הפעילים שנמצאים בשורש צמח הליקוריץ (Glycyrrhiza glabra).
שני מרכיבים עיקריים בשורש הליקוריץ הם גלברידין וגלצריזין.
הגלברדין (Glabridin) הוא אחד המרכיבים ה"טובים" אשר תורם לבריאותנו ואשר גם בזכותו משתמשים בשורש הליקוריץ כתוסף תזונה כבר אלפי שנים ברפואה הסינית, ברפואת הרמב"ם וכן ברפואה המודרנית.
הגליצריזין (Glycyrrhizin) הוא ה"ילד הרע" שנותן לליקוריץ את טעמו האופייני אך מכיל לא מעט סוכר והשפעתו על הגוף יכולה להיות שלילית.
גליצריזין, בהיותו חומר הפועל בדומה להורמון אלדוסטרון, עלול לגרום להפרשה מוגברת של אשלגן בשתן, ועל ידי כך להביא לירידת רמות האשלגן בגוף. תופעה זו, כשלעצמה, עלולה לגרום לעליית לחץ הדם, הפרעת קצב לב, בצקות ואי-ספיקת לב.
המנגנון עצמו פועל ע"י עיכוב hydroxysteroid-11β 2 type dehydrogenase אשר הופך קורטיזול לקורטיזון שאינו פעיל. כתוצאה מכך, גליצריזין עלול לגרום לתגובה דומה לשימוש בסטרואידים מבחינת לחץ הדם, צבירת הנתרן ואובדן האשלגן.(*)
סיבה זו בלבד גורמת למרבית אנשי הרפואה לאסור על מטופליהם צריכה של כל מוצר המכיל גליצריזין, כולל ממתקי ליקוריץ, פאסטיס (משקה בטעם אניס המכיל גליצריזין), יינות משובחים ואפילו תוספי תזונה המכילים ליקוריץ.
אז איך ליקוריץ מסייע לאיזון לחץ דם?
כאשר מייצרים תוספי תזונה מצמחים, אחד התהליכים החשובים הוא בחירה של אילו מרכיבים אנחנו רוצים להשאיר (או להגביר) ואילו מרכיבים אנחנו רוצים להרחיק. פעולה זו נעשית על ידי מיצוי שבו המרכיבים מתחברים בתהליך כימי לחומרים ממיסים, אשר מאוחר יותר מתנדפים ומורחקים בעצמם מהתוצר הסופי.
התוצאה היא שניתן להגיע למיצוי שבו ריכוז הגלברידין הוא גבוה וריכוז הגליצריזין – נמוך.
מיצוי ליקוריץ אשר ריכוז הגליצריזין בו נמוך נקרא DGL, קיצור של המילה DeGLycyrrhizinated – שהוצא ממנו גליצריזין. אבל, לא כל התוספים המסומנים DGL הם אותו דבר. דברים נוספים המשפיעים על רמות הגליצריזין הם חומר הגלם עצמו (מקום ותנאי הגידול, ההשקיה, מזג אוויר, עונת האיסוף וכו') וכן צורת המיצוי של השורש.
צורות המיצוי הנפוצות במיצוי צמחים הן באמצעות שימוש באתנול, מתנול, אצטון, מים, ושילובים ביניהם, כחומרים ממיסים. צורת המיצוי יכולה להשפיע על כמות חומר התוצאה אך כל חומרי התוצאה מכל צורות המיצוי יהיו זהים מבחינה כימית.
במחקר שנערך בקוריאה בשנת 2008 בדקו החוקרים מהו הממיס הטוב ביותר עבור מיצוי של שורש ליקוריץ, זה המפיק את מירב חומר התוצאה. בסיום המחקר, ואחרי אימות התוצאות שלו, התברר שהתנאים האופטימליים למיצוי של שורש ליקוריץ הוא על ידי תערובת אתנול ומים ותלוי במשך המיצוי ובטמפרטורה בה הוא מבוצע.
למותר לציין שהמחקר לא בדק את כל החומרים העשויים לשמש כממסים בתהליך מיצוי של שורש ליקוריץ. כמו כן כדאי לדעת שלמרות פרסומים שונים, אין היום (נכון לתאריך 22/10/2019) שום פטנט על תהליך מיצויו של שורש ליקוריץ.
אז ליקוריץ DGL זה טוב?
DGL זה יותר טוב מאשר לא DGL, אבל זה לא הכי טוב. מאחר ולא ניתן להוציא 100% מהחומר, יש לבדוק את הכמות שנותרה במיצוי כדי לדעת מהו הסיכון. בנוסף, אנחנו רוצים שרמת הגלברידין (שהזכרנו קודם) תהיה גבוהה ככל האפשר.
אם לוקחים מיצוי ליקוריץ DGL, המכיל רמות נמוכות ביותר של גליצריזין, ומשלבים אותו עם מיצוי מצמח אחר, שהשפעתו על לחץ הדם ידועה כחיובית, מקבלים שילוב שמרכיביו הטובים עולים על מרכיביו הפחות טובים והתוצאה עשויה לסייע באיזון לחץ הדם.
הכירו את פורמולת ליקוריץ פלוס 123
פורמולת ליקוריץ פלוס 123 מכילה רמות נמוכות ביותר של גליצריזין וכן רמות גבוהות של גלברידין, אשר נבדקות במעבדה חיצונית בכל אצוות ייצור כדי להבטיח מוצר איכותי ביותר.
מרכיב נוסף המשולב בפורמולה הוא מיצוי של צמח ציפורני החתול (Una de gato, Cat's claw), הידוע כמפחית את לחץ הדם.
עוד נוספו לפורמולה הם ג'ינג'רולים – נוגדי חמצון המופקים משורש הג'ינג'ר, מבלי לכלול את האפקט ה"מחמם" של הצמח.
על יתרונות כל אחד ממרכיבי הפורמולה ניתן ללמוד מקובץ המחקרים שמופיעים באתר.
שיטות המיצוי של הצמחים אינן מוגנות בפטנט כלשהו ולכן הן נשמרות בסוד. נוכל רק להגיד שריכוזי החומרים הפעילים בפורמולה הם מהטובים שניתן למצוא בשוק.
רופאים רבים מכירים את תכונות שורש הליקוריץ אבל לא מכירים את הפורמולה שלנו ואת ההסבר שניתן במאמר זה. תוכלו להקשיב מה יש לפרופ' קרסו להגיד בנושא >> http://bit.ly/karaso103
