העובדות מראות שבישראל סובלים כיום מסוכרת יותר מכ-400,000 איש, מה שמתיישב היטב עם היותה אחת המחלות הנפוצות כיום בעולם המערבי. סוכרת, בהמשך לכך, מהווה כיום גורם תמותה מרכזי, כאשר לרוב הדבר נעשה באופן עקיף. המאמר הנוכחי כולל בתוכו רשימה ממצה של נזקים של סוכרת, כולל דגשים חשובים ביחס לכל אחד מהם.
היפוגליקציה, היפרגליקציה ומה שביניהם
כשמדברים על נזקים אפשריים של סוכרת, ראוי לבצע חלוקה למספר קבוצות עיקריות. זה מתחיל עם הסיבוכים המיידיים, שעלולים לתת את אותותיהם מיד עם רגע אבחונה של הסוכרת – הסיבה לכך היא שהסיבוכים נובעים באופן ישיר מהטיפולים להפחתת רמת הסוכר. היפוגליקמיה, מצב שבו רמתו של הסוכר בגוף יורדת בצורה דרסטית, היא הדוגמא המובהקת לכך. הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מהיפוגליקציה הם תחושת רעב, רעד, כאבי ראש, האצה בקצב דפיקות לב, תחושות חרדה ועוד. המצבים הקיצוניים יביאו גם לשינויים התנהגותיים, לעיתים דרסטיים, עד לתוקפנות או לאיבוד הכרה.
מן העבר השני של המשוואה, עלול להיגרם גם מצב שונה, של היפרגליקציה. לרוב הוא נובע מטיפול תרופתי שאינו נכון או מתאים למטופל, כאשר רשימת הסימפטומים כאן כוללת בתוכה בעיות בראייה, עייפות כרונית, דחיפות בהטלת שתן ועוד.
נזקי הסוכרת המאוחרים
הקבוצה הבאה של נזקי סוכרת נותנת את אותותיה לאחר פרק זמן של מספר שנים – לרוב כעשר שנים – לאחר ההופעה הראשונית של המחלה. אלו הם תסמינים החמורים אפילו יותר מאלה שתוארו מעלה. זה מתחיל עם נזקים בראייה ("רטינופתיה סוכרתית"). הנזק לעין נגרם עקב אובדן השלמות והאחידות של דופן כלי הדם, המביא ליצירת אזורי בצקת ברשתית. במצב הפשוט יופיעו נקודות שחורות בשדה הראייה, בעוד במצבים החמורים עלול להיגרם עיוורון.
קשר הדוק נוסף קיים בין מחלת הסוכרת לבין פעילותה של מערכת העצבים וכלי הדם. האזור הניזוק ביותר מהשפעת הסוכרת הוא אזור הרגל ("רגל סוכרתית"), כאשר הסימפטומים הם הפחתת התחושה ברגל, עקצוצים, כאבים וכיוצא בזה. הכליות אינן חפות מנזקים אפשריים, כאשר סוכרת מביאה לכך שהתפקוד שלהן יורד בצורה הדרגתית. הסיכון החמור ביותר הוא אי ספיקת כליות.
בעיני רבים, הסוג החמור ביותר של נזקים של סוכרת הוא אלה אשר נוגעים למחלות כרוניות, בדגש על מחלות לב ומחלות בכלי הדם. המחקרים מצביעים על כך שהסוכרת מגדילה בעשרות אחוזים את הסיכויים לחלות במחלות אלה, כמו גם לסבול מהתקף לב: במקרה של מחלת לב איסכמית, למשל, נמצאים חולי הסוכרת בדרגת סיכון הגבוהה פי חמישה ביחס ליתר האוכלוסיה.
