הדבר היחיד שמשנה הוא כמה גלברידין הצלחת להפיק, מבלי להעלות את רמת הגליצריזין, הידוע כמעלה את לחץ הדם.
הנה תשובתו הרשמית של פרופ' מיכאל אבירם, שביצע את המחקר המקורי על שורש צמח הליקוריץ בשנות ה-90, בעקבות שאילתא של מתעניינת:
השאלה הייתה: "… האם זה משנה שהגלברדין הנמצא בצמח הופק במיצוי אלכוהולי או בשיטות מיצוי אחרות…?"
והתשובה: "חשוב רק שיהיה גלברידין ברמה משמעותית ושלא תהיה חומצה גליצריזינית…"
וכשחושבים על זה, זה נשמע ממש הגיוני ונכון!
בחוות דעת מקצועית של הפארמקולוג והטוקסיקולוג הבכיר, ד"ר יהושע מאור, שהוא גם מומחה לכימיה תרופתית של צמחי מרפא, הוא מציין:
"שיטות מיצוי שונות, שימוש בממסים שונים ותנאי המיצוי המשתנים- עשויים כולם להוביל להבדלים בכמויות של החומרים הפעילים המתקבלים. אך יחד עם זאת, שיטות המיצוי והממסים השונים לא יניבו הבדלים במבנה הכימי של החומרים המתקבלים ולפיכך לא יביאו להבדל בפעילות וביעילות הביולוגית שלהם."
עכשיו, כשאתם יודעים את האמת היחידה, אתם בטח שואלים את עצמכם…
מהו סוג המיצוי של ליקוריץ פלוס 123, שמציג עד פי 3 יותר גלברידין טבעי בכל כמוסה?
כבר ענינו קודם: סוג המיצוי ממש לא משנה!
אבל תהליך ההפקה הסודי שלנו מוציא את המתחרים שלנו מדעתם!
איך אנחנו יודעים את זה?
כי רק מוצר ליקוריץ פלוס 123 עובר בדיקת מעבדה בכל סדרת ייצור, ואתה, הלקוח, יודע בדיוק מה אתה מקבל בבקבוקון הספציפי שזה עתה רכשת!
תוכל לבדוק עכשיו בקישור בדיקות מעבדה.
הבהרה: אנחנו בחברה מעריכים את תרומתו של פרופ' מיכאל אבירם בזכות מחקריו על הליקוריש. פרופ' אבירם הינו מדען בסיסי החוקר מנגנוני תהליכים טרשתיים והשפעת נוגדיי חימצון על טרשת העורקים, ואינו קשור לחברה מסחרית כזו או אחרת. בין היתר, פרופ' אבירם חקר את צמח הליקוריץ בשלהי שנות התשעים.
