מחלת הסוכרת, כידוע ולמרבה הצער, כוללת בתוכה אינספור סיבוכים וסיכונים עבור הגוף, החמורים שבהם מביאים למחלות קשות ולתמותה. המאמר הנוכחי מתייחס לתרחיש נפוץ בכל קנה מידה, והוא פגיעה במערכת העצבים או כלי הדם הנגרמת בטווח הארוך, כלומר, לאחר פרק זמן של כמספר שנים מרגע הופעת המחלה. מצב זה מכונה כיום נוירופתיה סוכרתית, והמאפיינים העיקריים שלו יובאו להלן.
הסוגים השונים של הבעיה
לא ניתן לדבר על הנוירופתיה הסוכרתית כאל מקשה אחת, שעה שנהוג לבצע אבחנה כיום למספר סוגים מרכזיים שלה. זה מתחיל עם נוירופתיה סנסורת, הנחשבת גם לשכיחה ביותר. הביטוי המובהק ביותר שלה הוא שינויים בתחושה של הגוף: החל מתחושה של עקצוץ ועד למצב של חוסר תשובה כמכלול. הסוג השני, נוירופתיה מוטורית, מגלם בתוכו פגיעה ביכולתם המוטורית של שרירי הגוף.
הסוג השלישי של נוירופתיה סוכרתית הוא זה האוטונומית, מצב הנחשב לחמור אף יותר מאשר המצבים שהובאו מעלה. נוירופתיה מהסוג הזה יכולה להשפיע על מערכות העיכול, השתן, המין או השרירים, כאשר בין התסמינים האפשריים: שלשולים, ירידה בלחץ הדם, קשיים במתן שתן, מחלות שרירים או אימפוטנציה. יש לשים לב ששילוב בין מספר סוגי נוירופתיה מהסוג האמור אפשרי אף הוא.
אבחון, טיפול ומה שביניהם
עקב רשימת התסמינים החמורה, ברור מדוע חשוב לאתר את ההשפעה האפשרית של הסוכרת על מערכת העצבים וכלי הדם במהירות הגבוהה ביותר. המלצות הרופאים מדברות על ביצוע הבירור והאבחון כאשר אדם מסוים חולה בסוכרת מסוג 1 למעלה מחמש שנים, כאשר במקרה של סוכרת מסוג 2 האבחון רצוי שיתבצע עם גילויה הראשוני של המחלה. תסמינים של מצב טרום סוכרת או תסמינים דוגמת כאבי גפיים לא ברורים צריכים לעורר אף הם סימני שאלה בנוגע להתפתחות הנוירופתיה הסוכרתית.
האבחון עצמו מתבצע באמצעות בדיקה נוירולוגית, במסגרתה נבחנות התחושות השונות שמרגיש האדם במצבים מגוונים: מגע, רטט, כאבים ועוד. בדיקות אחרות שנעשות הן בדיקת EMG העצבית, המבוססת על גירוי העצב בצורה חשמלית ובחינה האופן בו הגירוי מולך לאורכו. בדיקה תחושתית כמותית עשויה להיכנס לתמונה כאשר הבדיקות הראשוניות לא מאפשרות לקבל תשובה חד משמעית.
באשר לטיפול עצמו, הרי שלא ניתן להבחין בין טיפול במצב של נוירופתיה סוכרתית לבין טיפול במחלת הסוכרת עצמה. לכן, הצעד העיקרי צריך להיות פעולות שונות שתכליתן הפחתה ואיזון של רמות הסוכר בדם. עם זאת, כאשר הפגיעה בעצבים כבר התרחשה, וכאשר התסמינים השונים נותנים את אותותיהם, נדרש לטפל בבעיה ובכאבים באמצעות תרופות מסוגים שונים (תרופות ממשפחת הטריצקליים, תרופות לטיפול באפילפסיה ועוד), או לחילופין באמצעים טבעיים.
עוד בנושא, במאמר על כף רגל סוכרתית.
